לא רק רוטב: המגזר הדתי יוצא לרקוד סלסה

סלסה לדתיים

הציבור הדתי לאומי הוא קבוצה שמצמיחה ממנה אנשים ונשים שמובילים את החברה הישראלית, כל אחד ואחת בתחומם: באקדמיה, במדעים, בתרבות, ביזמות, בצבא, בפוליטיקה, בחינוך ובכל תחום אחר. המגזר הדתי מעורה בכל מקום ומשלב בצורה היפה ביותר בין חיים של עשייה לחיי רוח וקיום מצוות. מקומו של אותו ציבור איננו נפקד גם מפעילויות הפנאי המקובלות על הציבור כולו. דתיים לאומיים לוקחים חלק בכל תחומי התרבות והפנאי – החל מחופשות סקי ועד להצגות תיאטרון. חלק מאותן פעולות דורשות מאותו ציבור פתרונות שונים שנגזרים מהציוויים והאיסורים הדתיים לפיהם הם מקיימים את חייהם. כך מוצאים אנו את האדם הדתי מקדיש מחשבה בכל פעילות בה הוא משתתף, דבר שיוצר שילוב מקורי בין קודש לחול גם בדברים שהציבור החילוני לוקח כמובנים מאליהם.

אחת מאותן פעילויות עליהן הציבור הדתי לא מוכן לוותר הם ריקודי הסלסה שמציבים כמה אתגרים מעניינים.

סלסה לדתיים, מה הבעיה?

הסלסה נהייתה מאד פופולרית בעשור האחרון. זוהי פעילות שחביבה הן על פנויים ופנויות והן על זוגות. הסלסה היא שפת ריקוד שהופכת לבין לאומית ומאפשרת לכל אדם להגיע לכל מקום בעולם ולרקוד.

אצל הציבור הדתי צצות מספר בעיות שלהן פתרונות מעניינים:

לבוש וצניעות

בסטודיו לריקוד שמיועד לציבור הדתי, נמנעים מלבוש חושפני שאיננו מכבד. הגברים לבושים בחליפות והנשים בשרוולים ארוכים וחצאיות. כך יכולים המשתתפים הדתיים להרגיש בנוח.

בני זוג קבועים

בני זוג דתיים ישתתפו בריקודי הסלסה ביחד. בניגוד לחילונים, הם לא ירקדו עם מי שאינם נשואים לו. בשבילם זוהי פעילות שמקרבת בין זוג נשוי ובונה את הקשר ואפילו את האינטימיות שלהם.

נידה

בימי הנידה, כאשר בני הזוג אסורים זה על זאת, ניתן לרקוד בנפרד. הגבר יכול להשתתף בריקודי בקבוצה נפרדת לגברים והאישה בקבוצה לנשים. קבוצות אלו קיימות בכל מקרה בכדי לשרת את הציבור הדתי – חרדי או את אלו המקפידים שלא תרקוד אישה לפני גבר שאיננו בעלה.

ריקוד בפרהסיה

קיימת בעיתיות אצל חלק מהדתיים אפילו בריקוד של זוג נשוי מול זוג נשוי אחר. הפתרון הוא כאמור אימון בקבוצות נפרדות או אפילו שיעורים פרטיים על ידי מורה שמכיר את הרגישות וההגבלות.

המגזר החרדי וסלסה

הפעילות קיימת גם בקרב בני המגזר החרדי. לכאורה, אין בה כל עבירה על האיסורים השונים. אף על פי כן, זוהי עדיין נחשבת לפעילות זרה לרוב החרדים והמעטים שעוסקים בכך אינם נוטים לספר על כך. הם רוקדים בביתם ביחידות ולומדים ממורה פרטי בשיעור נפרד לגבר או לאישה.

 

כל ריקוד ובפרט הסלסה תומן בחובו יתרונות רבים – הוא נותן ביטחון עצמי למשתתפים. ריקוד עוזר לדימוי גוף ולקשר הזוגי בין בני זוג. הוא כמובן מהווה פעילות גופנית שמשלבת בין כוח, אירובי, קואורדינציה, שיווי משקל ועוד אלמנטים נוספים. לבסוף ואולי הכי חשוב, זוהי פעילות שגם ממנה יכולים בני ובנות הציבור הדתי להנות.