פעם הסתכלתם במראה והרגשתם שמה שאתם רואים משפיע עמוקות על איך שאתם חשים כלפי עצמכם? אתם ממש לא לבד בסיטואציה הזו! הקשר בין הדימוי העצמי לבין המראה החיצוני הוא אחד הקשרים המורכבים והמשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים. בואו להכיר לעומק הקשר הזה ולהבין איך אפשר לפתח יחס בריא יותר לגוף שלכם ולעצמכם!
מהו דימוי עצמי ומהו המקום של המראה החיצוני בו?
דימוי עצמי הוא המערכת המאורגנת של תכונות ומאפיינים שאתם מייחסים לעצמכם ושלפיהם אתם מתנהגים. זוהי למעשה התמונה הפנימית שיש לכם על עצמכם, התפיסה האישית שלכם לגבי מי אתם, מהם הערכים שלכם, היכולות שלכם ואיך אתם משתלבים בעולם. הדימוי העצמי שלכם מתפתח לאורך החיים, מושפע מחוויות, מפידבקים שאתם מקבלים מהסביבה ומהפרשנות שאתם נותנים להתנסויות שלכם. למעשה, כשאתם חושבים על עצמכם, אתם לא חושבים רק על איך אתם נראים, אלא גם על תכונות האופי שלכם, על ההישגים שלכם, על מערכות היחסים שלכם ועוד.
רכיבי הדימוי העצמי
הדימוי העצמי מורכב ממספר רכיבים משמעותיים, והם:
- דימוי אישי: איך אתם תופסים את האישיות והתכונות שלכם.
- דימוי גוף: התפיסה שלכם לגבי המראה החיצוני והפיזי.
- דימוי מוסרי: ההערכה שלכם את עצמכם בהקשר של עמידה בנורמות חברתיות.
- דימוי משפחתי: התפיסה שלכם לגבי המקום שלכם במשפחה.
- דימוי חברתי: איך אתם רואים את עצמכם בהקשר של יחסי גומלין עם אחרים.
מקומו של המראה החיצוני בדימוי העצמי
המראה החיצוני תופס מקום משמעותי בדימוי העצמי, בעיקר בתרבות המערבית המודרנית. כשאתם מרגישים טוב עם המראה שלכם, ההרגשה הזו משפיעה לטובה על הביטחון העצמי שלכם, כי כשאדם מרגיש טוב עם הגוף שלו, הוא נוטה להרגיש בטוח יותר בכישורים שלו ומוכן יותר לקחת חלק באינטראקציות חברתיות ולהתמודד עם אתגרים. חשוב לציין שדימוי גוף הוא רק היבט אחד מתוך כמה המרכיבים יחד את הפאזל השלם של הדימוי העצמי ושיש קשר דו כיווני בין דימוי גוף לבין הערכה עצמית, כך שדימוי גוף שלילי עלול לפגוע בהערכה העצמית הכללית, ולהפך.
איך נוצר הקשר בין דימוי עצמי לבין המראה החיצוני?
הגורמים שמעצבים את התפיסה העצמית
הקשר בין דימוי עצמי למראה חיצוני מתפתח דרך מספר גורמים מרכזיים שהם:
- חוויות ילדות: היחס לגוף מתחיל להתעצב כבר מרגע הלידה, כשטיפול הורי, מגע פיזי וביטויי אהבה עם הקרובים ביותר מניחים את הבסיס ליחס שלכם לעצמכם ולגופכם.
- דינמיקה משפחתית: הורים שמעריכים באמת את ילדיהם, משבחים אותם לעיתים קרובות ומדגישים תכונות חיוביות, מגדילים את הסיכוי לפיתוח דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, התייחסות ביקורתית, לא תומכת או מזניחה עלולה לתרום לדימוי עצמי שלילי שיכול להמשיך לתוך הבגרות.
לא פעם קורה שהקול הפנימי שמלווה אתכם, הקול שאומר לכם דברים טובים או רעים על עצמכם, הוא למעשה הד של קולות חיצוניים ששמעתם במהלך ילדותכם, בעיקר מהמטפלים המשמעותיים בחייכם.
השפעת הסביבה החברתית והתרבותית
הסביבה החברתית והתרבותית שלכם משחקת תפקיד מרכזי בעיצוב היחס שלכם למראה החיצוני בדרכים הבאות:
- נורמות יופי: התרבות המערבית, כולל הישראלית, מקדמת אידיאלים של רזון ומאפיינים אסתטיים ספציפיים שרוב האנשים לא יכולים להשיג באופן טבעי.
- המדיה: מסרים תקשורתיים שמעודדים רזון משפיעים על דימוי גוף שלילי אצל בני נוער יותר מהשפעות של בני משפחה וחברים. ההתפתחויות הטכנולוגיות, כמו צילום מתקדם, רשתות חברתיות ותוכנות עריכה דיגיטליות, מאפשרות הצגת מסרים ותכנים באופן מטעה ולא מציאותי.
תפקיד הרשתות החברתיות והתקשורת
הרשתות החברתיות והתקשורת המודרנית יצרו מציאות חדשה ומאתגרת לדימוי העצמי מהסיבות הבאות:
- מנגנון ההשוואה: הרשתות החברתיות פועלות דרך מנגנונים שיוצרים מרדף אחר פופולריות ופרסום, והמשתמשים בהם מעלים תמונות וטקסטים כדי לצבור לייקים, עוקבים, שיתופים ותגובות.
- ההשפעה על בני נוער: השפעת הרשתות החברתיות עולה בבריאות הנפש אצל בני נוער, והם חווים השפעות שליליות מהשוואות חברתיות בזמן שימוש ברשתות חברתיות ומרגישים רע לגבי גופם, על אף שפשוט לא הגיוני לצפות מעצמכם להיראות כמו הגרסה המושלמת שרואים ברשתות החברתיות. מאחורי כל תמונה "מושלמת" יש עשרות שנמחקו, עריכות, פילטרים ולפעמים אפילו ניתוחים פלסטיים.
דימוי עצמי ומראה חיצוני בגילים שונים
ילדות מוקדמת: היווצרות התפיסה הראשונית
בילדות המוקדמת, רוב הביטויים של אהבה וחיבה מועברים באמצעות מגע פיזי, דבר שעוזר לילדים בהדרגה לתפוס את עצמם כאהובים ורצויים ולפתח רגשות דומים כלפי גופם. זוהי תקופת יסוד שמבססת דפוסים בסיסיים של קבלה עצמית ונוחות גופנית שמשפיעים על ההתפתחות המאוחרת יותר. ילדים צעירים בדרך כלל שומרים על יחסים פשוטים וטבעיים יחסית עם גופם לפני שהשפעות חברתיות הופכות למשמעותיות. עם זאת, אפילו במהלך הילדות המוקדמת, ילדים מתחילים לספוג מסרים לגבי מראה וקבילות מהסביבה שלהם.
גיל ההתבגרות: תקופה רגישה במיוחד
גיל ההתבגרות הוא תקופה קריטית בהתפתחות דימוי הגוף והדימוי העצמי. מתבגרים רבים עוברים שינויים פיזיים מהירים שמשנים את הופעתם, בזמן שהם גם מתמודדים עם לחצים חברתיים גוברים ועם חיפוש זהות. רוב המתבגרים בגילאי 12 עד 18 מביעים רצון לשנות מאפיין פיזי כלשהו. הצעירים האלה לעיתים קרובות תופסים את עצמם כשמנים מדי, שעירים מדי, מתולתלים מדי, בעלי חזה קטן או גדול מדי, גבוהים או נמוכים מדי, דבר שמשקף את האתגר המורכב של הרצון להשתייך ובו זמנית לבלוט ולהיות מיוחד.
בגרות: יציבות או שינויים נוספים?
בעוד שהדימוי העצמי מתייצב במידת מה במהלך הבגרות, הוא ממשיך להתפתח על בסיס התנסויות חדשות, מערכות יחסים ונסיבות חיים. מבוגרים עשויים לחוות דאגות מחודשות לגבי המראה שלהם במהלך מעברי חיים משמעותיים כמו היריון, הזדקנות, שינויי קריירה או התפתחויות במערכות יחסים. אתגרי הדימוי העצמי במבוגרים קשורים לרוב לאיזון בין קבלה עצמית מציאותית לבין רצון לשיפור או שינוי, ומבוגרים עם דימוי עצמי חיובי נוטים להתמקד בפונקציונליות של הגוף ובקבלה של מגוון מראות חיצוניים, ולא בהתאמה לסטנדרטים אסתטיים צרים.
מתי העיסוק במראה החיצוני הופך לבעייתי?
סימני אזהרה לדימוי עצמי שלילי
ניתן לתאר את העיסוק במראה החיצוני כרצף שנע בין הזנחה מצד אחד שמאפיין בעיקר מצבים של דיכאון שבהם האדם חסר אנרגיה לבין עיסוק יתר מהצד השני שמאפיין בעיקר מצבים של הפרעות אכילה ודיסמורפיה (עיסוק מוגזם בפגמים חיצוניים דמיוניים או קטנים). הינה מספר סימנים שיכולים להעיד שהעיסוק במראה החיצוני הפך לבעייתי:
- דיבור עצמי שלילי: ביקורת עצמית תמידית וספקות לגבי היכולות שלכם
- הימנעות חברתית: התבודדות בגלל פחד משיפוט או דחייה
- פרפקציוניזם: הצבת סטנדרטים לא מציאותיים לעצמכם וחוויית מצוקה משמעותית כשאתם לא מצליחים לעמוד בציפיות האלה.
השפעות של דימוי גוף שלילי על חיי היומיום
דימוי גוף שלילי משפיע על היבטים שונים של חיי היומיום, כמו אינטראקציות חברתיות, ביצועים אקדמיים או מקצועיים ואיכות חיים כללית, ואנשים עם דימוי גוף ירוד עלולים להימנע ממצבים חברתיים, פעילויות פיזיות או מערכות יחסים אינטימיות בגלל חששות שקשורים למראה. דאגות שקשורות למראה יכולות גם להשפיע על בחירות בגדים, הרגלי טיפוח וטכניקות של טיפול עצמי בדרכים שיכולות לתמוך או לערער את הרווחה הכללית.
קשר להפרעות אכילה ובעיות נפשיות אחרות
יש קשר ברור בין דימוי גוף שלילי לבין התפתחות הפרעות אכילה. הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף ירוד הם תנאים הכרחיים במקרים רבים של הפרעות אכילה, בעיקר אצל נערות מתבגרות שנוטות להיות ביקורתיות יותר כלפי עצמן. הדגש התרבותי על רזון, כשדוגמניות בתת משקל משמשות כאידיאלים לחיקוי, יוצר שאיפות ברורות לירידה במשקל ושינוי הגוף, והדרך ה"קלה" לכאורה לשיפור המראה לעיתים קרובות כרוכה בירידה מהירה במשקל, דבר שעלול להוביל למעגלים של צום, הרעבה, הקאה או התנהגויות אחרות של הפרעות אכילה.
השפעת המראה החיצוני על תחומי חיים שונים
מערכות יחסים ותקשורת חברתית
המראה החיצוני משפיע משמעותית על האינטראקציות החברתיות ועל פיתוח מערכות יחסים לאורך החיים, והוא הרבה פעמים המאפיין הראשון שאנשים אחרים שמים לב אליו, הדבר שמשפיע על האופן שבו הם תופסים ומתקשרים עם האדם. הקשר בין שביעות רצון מהמראה לבין ביטחון חברתי יוצר מעגלי משוב מורכבים שיכולים לתמוך או לערער את פיתוח מערכות היחסים, כך שאנשים שחשים בנוח עם המראה שלהם נוטים לשדר ביטחון ואנרגיה חיובית שמושכת קשרים חברתיים.
הישגים אקדמיים ומקצועיים
דאגות שנוגעות למראה יכולות להשפיע משמעותית על ביצועים אקדמיים ומקצועיים דרך מספר מנגנונים. תלמידים שמוטרדים מדימוי הגוף עלולים להתקשות להתרכז בלימודים, להשתתף בפעילויות כיתתיות או להתחבר באופן מלא להזדמנויות חינוכיות. גם סביבות מקצועיות כרוכות לרוב בציפיות ושיפוטים שקשורים למראה שעלולים להשפיע על הזדמנויות לקידום בקריירה. בעוד שתשומת לב מסוימת למראה היא סבירה להצלחה מקצועית, עיסוק יתר עלול להפריע לביצועי עבודה, נטוורקינג ופיתוח מנהיגות. לפעמים אפשר לראות אנשים מוכשרים שנמנעים מלהתקדם לתפקידים שדורשים יותר חשיפה או הצגה מול קהל, רק בגלל חוסר ביטחון במראה שלהם. חלקם אף שוקלים פתרונות קיצוניים יותר, כמו לדעת כמה עולה השתלת שיער לצורך שינוי מראה השיער, במקום להתמודד עם הסיבות הפסיכולוגיות העמוקות יותר.
פעילות גופנית ובריאות
דימוי גוף משפיע גם על המעורבות בפעילות גופנית והתנהגויות מקדמות בריאות. אנשים עם דימוי גוף שלילי עלולים להימנע מפעילות גופנית, ספורט או פעילויות פנאי בגלל חששות שקשורים למראה או פחד משיפוט של אחרים. ההימנעות הזו יכולה ליצור מעגלים שבהם פעילות גופנית מופחתת מובילה לירידה בכושר ובשביעות הרצון מהגוף, דבר שמחזק עוד יותר את התפיסה העצמית השלילית. מצד שני, מעורבות חיובית בפעילות גופנית יכולה לתמוך בשיפור דימוי הגוף דרך מספר מנגנונים. פעילות גופנית מספקת הזדמנויות להעריך את הפונקציונליות והיכולת של הגוף במקום להתמקד רק במראה.
איך לפתח דימוי עצמי בריא למרות קשיים במראה החיצוני?
טכניקות חיזוק דימוי עצמי
ניתן לשפר באופן משמעותי את דימוי הגוף עם גישות מתחום הפסיכולוגיה חיובית שמציעות כלים מוכחים לחיזוק הדימוי העצמי הבריא. הינה כמה טכניקות שיכולות לעזור לאנשים לפתח דימוי עצמי חיובי ועמיד יותר בלי קשר לאתגרים שקשורים למראה:
- שכתוב קוגניטיבי: זיהוי ואתגור דפוסי חשיבה שליליים שמשמרים הערכה עצמית נמוכה. כשאנשים מזהים מחשבות כמו "אני לא מספיק טוב", הם יכולים לבחון את הראיות לאמונות האלה ולפתח חלופות מאוזנות ומציאותיות יותר.
- יומן הצלחות יומי: טכניקה אפקטיבית נוספת למאבק בנטיית המוח להתמקד בחוויות שליליות. מדי ערב, האדם רושם שלושה דברים שהשיג או התמודד איתם היטב באותו יום, כמו הישגים קטנים, עזרה לחבר או השלמת משימה.
- פיתוח חמלה עצמית: התייחסות לעצמכם באותם טוב לב והבנה שאתם מציעים לחברים קרובים. הגישה הזו כוללת שלושה רכיבים שהם הכרה בחוויות קשות, נרמול מאבקים כחלק מהחוויה האנושית והתייחסות עדינה לעצמכם בזמנים מאתגרים.
התמקדות בתכונות פנימיות וכישורים
שיפור דימוי עצמי בר קיימא דורש הסטת המיקוד מהמראה החיצוני לתכונות פנימיות, ערכים ויכולות שהם:
- זיהוי ערכים אישיים: הגדרת הערכים האישיים והערכה קבועה של ההתאמה בין הפעולות היומיומיות לבין האמונות הליבה עוזרת לשמור על פרספקטיבה לגבי הדברים שבאמת חשובים לשביעות הרצון מהחיים ולמימוש האישי.
- פיתוח מיומנויות ובניית יכולות: כשאנשים משקיעים אנרגיה בלמידת יכולות חדשות, כמו לימוד אנגלית, במימוש תחומי עניין או בתרומה לרווחת אחרים, הם מפתחים ידע עצמי וסיפוק שלא תלויים במראה החיצוני.
- תרגול מיינדפולנס: עוזר לאנשים לפתח מודעות לחוויות הרגע הנוכחי בלי להתמקד יתר על המידה בדאגות שקשורות למראה. מדיטציה קבועה, תרגילי הכרת תודה או פעילויות יומיומיות מודעות יכולים להפחית מחשבות שליליות חוזרות על דימוי הגוף.
יצירת שינוי בדפוסי חשיבה שליליים
גישות קוגניטיביות התנהגותיות מספקות שיטות שיטתיות לזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שמשמרים דימוי עצמי שלילי. עיוותים קוגניטיביים נפוצים הם חשיבה של "הכול או כלום", קטסטרופיזציה וקריאת מחשבות שלילית לגבי דעות של אחרים, והטכניקות לאתגור המחשבות האלה הן בחינת ראיות לאמונות שליליות ופיתוח הסברים או נקודות מבט חלופיות. למשל, במקום לחשוב "כולם שופטים את המראה שלי", אנשים יכולים לשקול "חלק מהאנשים אולי שמים לב לאיך שאני נראה, אבל רוב האנשים מתמקדים בדאגות שלהם עצמם".
עזרה מקצועית ואופציות טיפול
מתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי?
יש מספר סימנים מצביעים על כך שגישות עזרה עצמית עשויות להיות לא מספיקות ותמיכה מקצועית בבריאות הנפש עשויה להיות מועילה, והם:
- בידוד חברתי מתמשך: קושי להשתלב בקבוצות חברתיות למרות הרצון בקשר עשוי להצביע על צורך בהתערבות טיפולית.
- דיבור עצמי שלילי בתדירות גבוהה: שעמיד בפני מאמצי שינוי אישיים. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לספק טכניקות מתמחות לשיכתוב קוגניטיבי ולוויסות רגשי שעשויות להיות קשות ליישום באופן עצמאי.
- קושי לזהות ערך עצמי או תכונות חיוביות: למרות המאמצים לפתח הערכה עצמית. הוא עשוי להצביע על תפיסות עצמיות שליליות מושרשות עמוק שדורשות התערבות מקצועית.
סוגי הטיפול הזמינים
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מייצג את הגישה הטיפולית היעילה ביותר לדימוי גוף שלילי והערכה עצמית נמוכה. גישות CBT פועלות באמצעות התערבויות קוגניטיביות והתנהגותיות כדי לטפל בדפוסי חשיבה בעייתיים והתנהגויות הימנעות שמשמרות תפיסה עצמית שלילית, כשהמרכיב הקוגניטיבי של CBT מתמקד בזיהוי מחשבות מעוותות שתורמות לחוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה והחלפתן בחשיבה יצרנית ומבוססת מציאות. מרכיבי הטיפול ההתנהגותי מתמקדים בשינוי דפוסי התנהגות שליליים והרגלים שהתפתחו בגלל הערכה עצמית נמוכה. גישות טיפול קבוצתי יכולות לספק יתרונות נוספים מעבר לטיפול אישי, מציעות הזדמנויות לתרגל כישורים חברתיים, לקבל משוב מעמיתים ולהכיר בכך שדאגות שקשורות למראה הן נפוצות ולא כשלונות אישיים ייחודיים.
איך לבחור את המטפל המתאים?
בחירת תמיכה מקצועית אפקטיבית כרוכה בשקילת מספר גורמים כמו הכשרת המטפל, גישת הטיפול ונוחות אישית עם הקשר הטיפולי. פסיכולוגים מורשים או עובדים סוציאליים קליניים עם הכשרה ספציפית בדימוי גוף, הפרעות אכילה או סוגיות הערכה עצמית בדרך כלל מספקים את הטיפול המתאים ביותר. התייעצויות ראשוניות מספקות הזדמנויות להעריך אם מטפלים מסוימים נראים מתאימים היטב לצרכים ולהעדפות אישיות, והן יספקו לכם את המידע על ניסיון המטפל בחששות דומים, פילוסופיית הטיפול שלו וסגנון התקשורת.
טיפים מעשיים לשיפור הדימוי העצמי בחיי היומיום
תרגילים לחיזוק הביטחון העצמי
בניית ביטחון עצמי דורשת השקעה והתמדה, בדיוק כמו כל כישור אחר שרוצים לפתח. הינה תרגילים שיכולים לעזור לאנשים לבנות ביטחון ולשפר את הדימוי העצמי באמצעות תרגול קבוע:
- מכתב לעצמי העתידי: הטכניקה הזו כרוכה בכתיבת מכתב לעצמכם שנה קדימה שמתאר הישגים רצויים, רגשות ועצות לעצמי הנוכחי. התרגיל הזה עוזר להבהיר מטרות וערכים תוך מתן מוטיבציה לשינויים חיוביים.
- זיהוי ערכים אישיים והערכה שבועית: מספק מבנה לחיים מבוססי ערכים שתומכים בהערכה עצמית יציבה. אנשים מזהים חמישה ערכי ליבה ומעריכים באופן קבוע עד כמה פעולותיהם מתואמות עם העדיפויות האלה.
יצירת סביבה תומכת
שינויים סביבתיים יכולים לתמוך משמעותית במאמצי שיפור הדימוי העצמי באמצעות הפחתת טריגרים להשוואה שלילית והגברת החשיפה להשפעות חיוביות. כך תעשו זאת:
- אוצרות ברשתות החברתיות: עיצוב מכוון של פידים ברשתות חברתיות כדי לכלול מגוון סוגי גוף ומסרים חיוביים תוך הסרת עוקב מחשבונות שמקדמים סטנדרטים לא מציאותיים או שמעוררים השוואות שליליות.
- הערכת הסביבה החברתית: בחינת מערכות יחסים והקשרים חברתיים מבחינת השפעתם על הדימוי העצמי וביצוע התאמות כשאפשר. אנשים תומכים ומקבלים שמעריכים תכונות פנימיות מעל למראה חיצוני סביבכם יוצרים תנאים שתומכים בהתפתחות עצמית חיובית.
התמודדות עם השוואות חברתיות
פיתוח מיומנויות לניהול השוואה חברתית הוא מרכיב קריטי בשמירה על דימוי עצמי בריא בתרבות ממוקדת מראה. כך תתמודדו איתן:
- טכניקות למודעות להשוואה: עוזרות לאנשים לשים לב מתי הם משווים את עצמם לאחרים ומכוונים מחדש את תשומת הלב להתקדמות האישית ולערכים.
- חינוך לאוריינות מדיה: עוזר לאנשים לזהות ולהתנגד לסטנדרטי יופי לא מציאותיים שמקודמים דרך פרסום, בידור ורשתות חברתיות.
תפקיד ההורים והמשפחה בעיצוב דימוי עצמי בריא
הנחיות להורים לילדים צעירים
הורים משחקים תפקיד קריטי בעיצוב הדימוי העצמי של ילדים והיחס שלהם למראה הפיזי מהילדות המוקדמת ועד לבגרות. מתן הזדמנויות לתרומה משמעותית ופיתוח מיומנויות עוזר לילדים לפתח ביטחון מבוסס יכולת במקום ערך עצמי ממוקד מראה, ואמונה בילדים ותקשורת עקבית של האמונה הזו עוזרות לבסס קולות פנימיים חיוביים שינחו את התפיסה העצמית לאורך החיים. הקול החיצוני הנוכחי של ההורים שאומר "אתה ילד שלא מוותר בקלות" או "אפשר לסמוך עליך" בסופו של דבר הופך לדיבור פנימי של הילדים במהלך אתגרים וקשיים בבגרות.
תמיכה במתבגרים שנתונים ללחץ חברתי
תמיכה במתבגרים דורשת הבנה של האתגרים הייחודיים של תקופת ההתפתחות הזו, כמו שינויים פיזיים, עיצוב זהות והשפעת מוגברת מהחברים. תקשורת פתוחה ונטולת שיפוטיות לגבי דימוי גוף, השוואה לאחרים וסטנדרטים של יופי עוזרת למתבגרים לפתח חשיבה ביקורתית לגבי מסרים תרבותיים, והדגשת תכונות ייחודיות והישגים עוזרת למתבגרים לשמור על תפיסה עצמית מאוזנת במהלך תקופות של שינוי פיזי וחברתי מהיר. במקום להתעלם מדאגות שקשורות למראה, הורים יכולים להכיר ברגשות האלה תוך הדגשת מקורות אחרים של זהות וערך.
דוגמה אישית ומודלינג של איזון בריא
הורים משמשים כמודלים עוצמתיים לגישות כלפי המראה, הגוף והערכה עצמית. ילדים ומתבגרים צופים בקפידה באיך שהוריהם מתייחסים לעצמם, מדברים על גופם ועושים דיאטות או פעילות גופנית. הורים שמדגימים קבלה עצמית, מתמקדים בבריאות ובתפקוד במקום במראה ומדברים באופן חיובי על הגוף כעל כלי לחוויות ולהישגים עוזרים לילדיהם לפתח גישות בריאות יותר.
לסיכום
הקשר בין דימוי עצמי למראה חיצוני הוא מורכב ומשתנה לאורך החיים, אבל הוא לא צריך לקבוע את תחושת הערך העצמי שלכם. דרך הבנה של הגורמים המעצבים את התפיסה העצמית שלכם, פיתוח כלים להערכה עצמית בריאה ויצירת סביבות תומכות, אפשר לבנות דימוי עצמי חסין ומאוזן יותר. זכרו שאתם הרבה יותר מהמראה שלכם, והערך האמיתי שלכם נמדד בטוב הלב שלכם, ביכולות שלכם, במערכות היחסים שלכם ובתרומה שלכם לעולם. זהו המסר החשוב ביותר שכל אחד מאיתנו צריך לזכור ולחיות על פיו.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.