בין אם מדובר על זוגות שמסיבה מסוימת לא יכולים להביא ילדים לעולם, ובין אם מדובר על כאלו שכן הביאו ילדים ביולוגיים משלהם ורוצים להרחיב את המעגל המשפחתי תוך נתינה וסיוע לילדים שגורלם לא שפר עליהם – נראה כי האפשרות של אימוץ ילדים מהארץ ומחו"ל היא אופציה שמעניינת לא מעט זוגות כאן בישראל. כאשר מדובר על אנשים חילוניים לגמרי, רוב השאלות מתנקזות לנושאים טכניים ובירוקרטיים, שהם כמובן רבים ומגוונים כאשר רוצים לעשות את זה הצעד הזה שהוא כמובן מורכב ואורך, ובהחלט לא מדובר על משהו שקורה בתוך יום או יומיים. עם זאת, כאשר מדובר על זוגות מסורתיים, דתיים או חרדים, עולות מן הסתם גם שאלות רבות בתחום ההלכה, כאשר השאלה המרכזית כמובן היא האם מותר בכלל לאמץ ילדים לפי כללי ההלכה. אנו רוצים לנסות ולענות על השאלה הזו ושאלות נוספות העולות ממנה, אבל קודם כל כמה מילים על החלקים הטכניים והבירוקרטיים הכרוכים באימוץ ילדים.
תהליך ארוך ומורכב – שירותי נוטריון בירושלים לרשות האוכלוסייה הדתית
אם אתם זוג דתי ורוצים לאמץ ילד ועדיין לא בטוחים אם מותר הלכתית, אנו ממליצים בכל מקרה להתחיל ולפתוח תיק מפני שממילא מדובר בתהליך ארוך ומורכב ובשלבים הראשונים עוד אפשר לשנות כיוון אם תחליטו שזה לא מתאים לכם. בין היתר התהליך כולל מבדקי התאמה, המתנה לילדים לאימוץ וכן הרבה הליכים בירוקרטיים כמו תרגום נוטריוני של מסמכים שונים. אגב, השירות זמין גם בעיר ירושלים וגם בפריסה ארצית, כך שמומלץ למצוא בעל מקצוע מנוסה שילווה אתכם בכל מה שצריך.
אימוץ ילדים על פי ההלכה הוא חסד גדול
קודם כל אנחנו רוצים לענות על השאלה הראשונה והחשובה ביותר – מה אומרת ההלכה לגבי אימוץ ילדים? ובכן, העמדה הבסיסית לגביה יש תמימות דעים כמעט בכל הזרמים השונים, היא כי אימוץ ילדים הוא חסד עליון ומצווה גדולה וההלכה אף מעודדת לעשות זאת. זוהי כמובן בשורה גדולה עבור הציבור הדתי המעוניין לאמץ ילדים וזה הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לזכור. עם זאת, כמובן שעצם האימוץ מעלה שאלות הלכתיות אחרות שבהחלט חשוב לדון בהן. נאמר כבר עכשיו שלא נביא תשובה חד משמעית לגבי כל אחת מהן, אלא רק נציף את הנושאים, ומכאן עליכם יהיה להתייעץ עם איש הדת איתו אתם מתייעצים בדרך כלל.
גיור במקרים בהם הילד אינו יהודי
מרבית הילדים המאומצים החיים בישראל כיום הם כאלו שלא נולדו בישראל ולא נחשבים ליהודים. לאחר האימוץ יש להעביר אותם תהליך של גיור וכל מקרה הוא כמובן לגופו. בגילאים צעירים ממש זאת לא בעיה, אבל ככל שהילד בוגר יותר כך התהליך מורכב יותר.
נגיעה
שמירת הנגיעה היא כמובן מצווה על פי ההלכה, ולהורים מותר לחבק ולנשק את ילדיהם עד גיל מצוות. כאן יש למעשה קושי, מפני שהילד הוא אינו הבן/הבת הביולוגיים.
עלייה לתורה, כתובה או צוואה
מה רושמים ואיזה שם מציינים בכל אחד מהמצבים הלל בשם ההורים? האם את שם ההורים המאמצים או שיש חובה הלכתית לציין את שם ההורים הביולוגיים?
לסיכום
כמובן שכמו כל צעד חשוב ולא שגרתי, גם אימוץ ילדים מביא איתו לא מעט שאלות הלכתיות והתלבטויות אצל רבים. עם זאת התורה רואה בצעד הזה מצווה גדולה וזה לכשעצמו צריך לעודד זוגות דתיים שרוצים לעשות זאת, ומכאן רק צריך לחפש את הדרכים לעשות את זה על פי ההלכה. בהצלחה!