תשעה באב הוא היום שבו מתאבלים על חורבן בית המקדש, והוא מלווה בכמה איסורים שמבטאים את האבלות והצער על האסון הכבד שפקד את היהודים, ובין האיסורים הנהוגים ביום הזה נמצאת גם שאלת השימוש בבשמים ובחומרי ריח. אז, האם השימוש בבושם בתשעה באב אסור על פי ההלכה או שאולי זהו מנהג שהתפתח עם השנים, מהם הנימוקים ההלכתיים ומה צריך לדעת כשמתכוננים ליום הזה? הינה כל התשובות.
רקע: משמעותו של תשעה באב
תשעה באב הוא יום צום ואבל שמציין אירועים טרגיים בהיסטוריה היהודית, כשהעיקרי שבהם הוא חורבן בית המקדש הראשון והשני, וביום הזה נוהגים מנהגי אבלות, כגון איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה (שימוש בשמנים), איסור נעילת נעלי עור ואיסור תשמיש המיטה. האיסורים האלה נועדו לבטא את הצער העמוק על החורבן ולהזכיר את המשמעות שלו.
המקור ההלכתי לאיסור בישום
מקור האיסור להתבשם בתשעה באב נובע מאיסור הסיכה שמופיע במסכת תענית. חז"ל למדו מהפסוק "אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל… וְסוֹךְ לֹא-סָכְתִּי" (דניאל י', 2-3) שאבל אסור בסיכה. סיכה במקורה מתייחסת למריחת שמן על הגוף, אבל הפוסקים הרחיבו את האיסור הזה גם לשימוש בבשמים ומוצרי ריח אחרים, כי הם נועדו להנאה ולתענוג, דבר שמנוגד לרוח היום.
הרקע ההיסטורי של האיסור
ההימנעות מבישום בתשעה באב מושרשת עמוק במסורת היהודית, וכבר בימי בית המקדש השני, כפי שמתואר במגילת תענית, נמנעו היהודים משימוש בשמנים ובשמים בימי צער ואבל. בתלמוד ירושלמי מוזכר שבימי האבל על רבן גמליאל הזקן גזרו על שימוש בבשמים כחלק ממנהגי האבלות, והמסורת הזו המשיכה לאורך הדורות כחלק מההתמודדות העמוקה של עם ישראל עם החורבן והגלות.
המשמעות הרוחנית מאחורי האיסור
מעבר להיבט ההלכתי, להימנעות מבשמים בתשעה באב יש משמעות רוחנית עמוקה. הריח מסמל את הנשמה, כפי שנאמר "כל הנשמה תהלל י-ה", ודרשו חז"ל, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף? זהו הריח. בתשעה באב, כשמתאבלים על הפגיעה ברוחניות של עם ישראל, נמנעים גם מהנאות רוחניות עדינות כמו הריח. זוהי תזכורת לכך שבחורבן בית המקדש איבדנו לא רק את המבנה הפיזי, אלא גם את ההשראה הרוחנית וריח הניחוח של הקורבנות.
דעות שונות בקרב פוסקי ההלכה
בקרב פוסקי ההלכה יש דעות שונות באשר לחומרת האיסור של שימוש בבשמים בתשעה באב. לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, איסור סיכה כולל כל דבר שיש בו משום תענוג, ולכן בשמים נכללים באיסור. לעומתם, יש פוסקים שמבחינים בין סוגים שונים של חומרי ריח, ויש שמקלים בבשמים שלא נמרחים על הגוף, אלא שרק מתיזים אותם באוויר. בנוגע לנשים, יש שסוברים שהשימוש בבושם מומלץ לאישה הוא לא עניין של מותרות, ולכן יש מקום להקל יותר.
סוגים שונים של מוצרי ריח
כשדנים בשאלת הבישום בתשעה באב, יש להבחין בין סוגים שונים של מוצרי ריח שהם:
- בשמים שמכילים אלכוהול ומותזים על הגוף שהם אסורים לרוב הדעות בתשעה באב.
- דאודורנטים שנועדו למניעת ריח רע שלגביהם יש מקלים, במיוחד אם מטרתם לא להתבשם אלא למנוע אי נעימות.
- סבונים ושמפו מבושמים שבהם יש מקלים אם משתמשים בהם בהגבלות הרחצה המותרת בתשעה באב.
- מוצרי ריח לבית שגם כאן יש דעות שונות, אבל רבים מחמירים.
מקרים יוצאי דופן
יש מקרים יוצאי דופן שבהם השימוש בבשמים או בחומרי ריח עשוי להיות מותר גם בתשעה באב, והם:
- צרכים רפואיים: אדם שזקוק לחומרי ריח בשל בעיות רפואיות, רשאי להשתמש בהם.
- מניעת ריח רע משמעותי: במקרה שהדבר גורם לאי נוחות ניכרת לסובבים, יש מקום להקל.
- צורכי פרנסה: אדם שעובד בסביבה שבה נדרשת הקפדה על היגיינה אישית, יכול להשתמש בדאודורנט באופן מינימלי.
יישומים מודרניים
בעידן המודרני התעוררו שאלות חדשות בנוגע לשימוש בחומרי ריח בתשעה באב, והינה הן והתשובות להן:
- מוצרי היגיינה בסיסיים: האם מותר להשתמש במשחת שיניים מבושמת? רוב הפוסקים מתירים זאת, כי המטרה היא לר הנאה מהריח, אלא ניקיון ושמירה על בריאות הפה.
- קרמים ולחויות לטיפוח העור: במקרה הזה יש להעדיף מוצרים בלי ריח בתשעה באב.
- בשמים מטיפוליים וארומתרפיה: אם הם נועדו לטיפול בבעיות בריאות, יש מקום להקל.
- חללים ציבוריים: האם מותר להפעיל מפיצי ריח בבתי כנסת או במוסדות ציבור בתשעה באב? רוב הפוסקים מחמירים בכך.
הנחיות מפוסקי דורנו
הרב עובדיה יוסף זצ"ל התייחס לסוגיה הזו וקבע שאין להתבשם כלל בתשעה באב, אבל הוא התיר שימוש בדאודורנט למניעת ריח רע, והרב משה פיינשטיין זצ"ל אף הוא החמיר בשימוש בבשמים, אבל הקל במקרים של אי נעימות קיצונית לציבור. הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל התיר שימוש בדאודורנט שלא מבושם, והרב אליעזר מלמד שליט"א כתב שיש להימנע מכל סוגי הבישום בתשעה באב, אבל ניתן להקל בדאודורנט בסיסי למניעת ריח רע.
הנחיות מעשיות
למעשה, מי שרוצה לנהוג כהלכה בתשעה באב, כך הוא צריך לעשות זאת:
- להימנע משימוש בבשמים, מי קולון ומוצרי ריח דומים.
- להשתמש בדאודורנט לא מבושם אם יש צורך במניעת ריח רע.
- להימנע משימוש בסבונים ושמפו מבושמים במסגרת הרחצה המוגבלת המותרת ביום זה.
- במקרה של ספק או צורך מיוחד, יש להתייעץ עם רב.
לסיכום
מסורת ישראל וההלכה היהודית מנחות להתנהג בתשעה באב באופן שמבטא את האבל על חורבן בית המקדש, והימנעות משימוש בבשמים וחומרי ריח היא חלק ממנהגי האבלות ביום זה, כשמטרתה היא לבטא את הצער ולהתחבר לאווירת היום. עם זאת, כמו בכל הלכה, יש מקרים יוצאי דופן וצרכים מיוחדים שבהם ניתן למצוא פתרונות מאוזנים, כי המסר העיקרי של היום הזה הוא התחברות לצער הלאומי והפרטי, ומתוך החיבור הזה לשאוף לגאולה ולבניין בית המקדש.