בין אם אתם אנשים מסורתיים, דתיים, או אפילו חילונים מאמינים, כנראה שאתם מודעים מאוד למשמעות האדירה שתופסת השבת כערך בעולם היהודי. ובאמת, יום שבת נחשב ליום הקדוש ביותר ביהדות, ושמירתו כוללת מצוות רבות, כמו הדלקת נרות, עריכת קבלת שבת, קיום תפילות ואיסור מלאכה. מצווה נוספת, ואחת המוכרות שבמצוות השבת היא מצוות "עונג שבת", שמטרתה לכבד את קדושת השבת על ידי עינוגים גופניים ורוחניים. אז מה אומרת המצווה, מה מקורה ואיך היא אמורה לגרום לנו למצוא איזון בחיים? בואו ללמוד הכול על משמעות המנהג.
תענוגות הגוף
כאמור, המצווה אומרת שיש להתענג בשבת, וההתענגות יכולה לבוא לכדי ביטוי בכמה אופנים. אחד האופנים העיקריים לקיום מצוות עונג שבת היא על ידי אכילה ושתייה של משקאות ומאכלים מובחרים בסעודות השבת. אחת המצוות הנוגעות לשבת, כוללת אכילה של שלוש סעודות במהלך השבת, שכל אחת מהן צריכה להיות עשירה ומפנקת במיוחד בהשוואה לארוחות בימי חול. בסעודות נהוג לשלב משקאות אלכוהוליים כמו וויסקי בלנדד או יין משובח, והסועדים חייבים לאכול מאכלים הנחשבים ליקרים, כמו בשר ודגים. מצוות עונג שבת היא גם הסיבה לכך שאסור לצום בשבת (הצום היחיד שדוחה שבת הוא צום יום כיפור).
פרט לאכילה ושתייה, קיימות דרכים נוספות להתענג בשבת. יום שבת הוא יום המנוחה, ועל כן אחת הדרכים להתענג בשבת היא שינה – ואכן מדובר באחד התענוגות הבסיסיים ביותר. יש אפילו המייחסים את המילה "שבת" לראשי התיבות שינה בשבת תענוג. עוד דרך להתענג בשבת היא, תאמינו או לא, קיום יחסי אישות. מנהגם של תלמידי חכמים הוא קיום מצוות עונה בליל שבת, והרמב"ם קבע כי "תשמיש המיטה מעונג שבת הוא".
תענוגות הנפש והרוח
ההלכה אומרת שעונג שבת אמיתי צריך לכלול לא רק עונג גשמי, אלא גם עונג רוחני. נוסף לתענוגות הגוף, יש להתענג גם ברוח ובנפש ועל כן, נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי קריאה בספרי קודש ולימוד התורה. הרעיון היפה שעומד מאחורי הפסיקה הוא הניסיון של האדם להתמודד עם הניגוד שבין העולם החומרי והגשמי לבין העולם הרוחני, ולמצוא איזון ביניהם. כלומר, המטרה היא שעינוגי הגוף לא יבואו על חשבון עינוגי הרוח, ועל האדם להיזהר שהעונג הגשמי לא יפריע לו לקיים את העונג הרוחני.
מה מקור המצווה?
הדעה המקובלת והרווחת היא שהמקור למצוות עונג שבת הוא בנביאים, שם נאמר ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג". בתלמוד פירשו פסוקים אלה כחובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת, כדוגמת יין ובשר, במטרה לכבד את השבת. על פי הפוסקים ביהדות, כל משאלות ליבו של האדם המקיים את מצוות עונג שבת, יתגשמו.
כיום, המונח "עונג שבת" הושאל ככינוי עבור סעודות שנערכות בליל שבת לאחר סיומה של הסעודה הראשונה. בסעודות אלו מקובל להגיש עוגות, עוגיות, פיצוחים, פירות ושתייה. לא מדובר בסעודות פורמליות והן אינן נדרשות על פי ההלכה.
סיכום
לסיכום, שמירת השבת היא ערך עליון ביהדות, ועל פי ההלכה יש לכבד ולקדש את השבת בכל מיני דרכים. "עונג שבת" היא אומנם דרך לכבד את השבת, אבל היא גם דרך ללמד אותנו דבר או שניים על איזון בין תענוגות הגוף ההכרחיות לחיוניות ולשמחת החיים שלנו, לבין עיסוק בתורה שלא מגיע ממקום של הכרח אלא ממקום של נחת ועונג.