החינה ביהדות: הכל על המנהג המסורתי לפני החתונה

החינה ביהדות

טקס החינה הינו טקס עתיק שנועד לסמל את איחוד המשפחות וכן קבלת ברכות וסגולות שנועדו להבטיח כי הזוג הצעיר יזכה לחיים מאושרים יחדיו. כל מה שרציתם לדעת על הטקס – במדריך הבא.

טקס החינה: טקס מסורתי שהפך לחלק בלתי נפרד מהכנות לחתונה

זה לא סוד שטקס החינה הפך בשנים האחרונות לאחד מהחלקים החשובים ביותר בתכנון חתונה, וכיום גם זוגות שאינם נמנים עם בני עדות המזרח מעוניינים להפיק אירוע חינה מסורתי. טקס החינה הוא למעשה טקס עתיק שנחגג במשך ימים רבים ולעיתים גם שבוע שלם, והוא מזוהה מאוד עם העדה המרוקאית, תימנית וההודית. לטקס עצמו יש מספר מטרות: היכרות וחיבור בין המשפחה של החתן והכלה וכן מתן ברכות והצלחה לזוג המאושר דרך טקסים מסורתיים שמתקיימים במהלך החינה עצמה. לכל עדה יש את המנהגים והמסורת שלה, ולכן לא נדיר לראות טקסי חינה שונים לחלוטין בין העדה המרוקאית לבין העדה ההודית. עם זאת, בכל העדות נהוג ללבוש שמלות לחינה צבעוניות כמו גם כובעים וסממנים של העדה, מתוך מטרה לגרום לאיחוד בין משפחות אך גם לחגוג בשמחה רבה את המעבר של בני הזוג מרווקים לנשואים. בטקס החינה נהוג להרעיף מתנות על הזוג ולברך אותם, ולכן מבקשים מהאורחים לרוב שלא להביא כסף אלא מתנות. במסגרת הטקס מעניקים הורי החתן לכלה מתנות וגם להפך, כאשר בעדה המרוקאית נהוג להניח עוגיות ומטעמים על מגשי זהב, כאשר כל האורחים רוקדים יחדיו מסביב לחתן ולכלה.

כיצד מפיקים חינה מסורתית?

לטקס החינה אין קשר ליהדות עצמה אולם ניתן בהחלט לומר כי מדובר בטקס בעל משמעות רוחנית אדירה, הן בשל הברכות והן בשל הטקסיות שכוללת בין היתר לבוש מסורתי אותנטי אותו ניתן להזמין מראש דרך מפיקת חינה מקצועית. את החינה ניתן לקיים הן בחצר הבית או אפילו באולם, אולם במידה והחלטתם לחגוג את הטקס רצוי קודם כל לחשוב מהו מספר האורחים אותם תרצו להזמין לטובת האירוע כמו גם להחליט מהי מסגרת התקציב שלכם. את החינה נהוג לחגוג כשבועיים עד שלושה לפני החתונה, אולם לא מעט זוגות בוחרים לקיים אותה כיומיים לפני ולאחר שהאישה טובלת במקווה. טקס חינה הוא טקס מפואר ורב רושם ולכן פרמטרים חשובים אליהם צריך לשים לב הם קודם כל המקום שצריך להיות מקושט באופן ססגוני (כמו לדוגמה הקמה של אוהלים שמזכירים את השוק במרקש) כמו גם התאמה של תלבושות.

בעדה המרוקאית למשל נהוג שהכלה לובשת בגד מסורתי בשם קפטאן שלרוב עשויה מבד משי, סאטן או אריגים בהם שזורים חוטי זהב ואילו החתן לובש ג'אלבייה ותרבוש. אצל העדה התימנית הכלה חובשת על ראשה כובע משובץ זהב וכבד מאוד, כאשר הצבע השולט הוא אדום או בורדו. כאמור, לכל עדה יש את המנהגים והמאפיינים שלה ועל כן קבלת השראה דרך העמודים העסקיים מהווה דרך מצוינת לגבש את הקונספט של טקס החינה, בהתאם לעדה.

לסיכום, טקס חינה מהווה טקס חגיגי ומרגש שנחגג מזה מאות שנים ועבר טרנספורמציה כך שהיום גם זוגות שאינם נמנים עם עדות המזרח מחליטים לקיים את הטקס בהתאם למסורת אך עם אינטרפרטציה אישית אותה ניתן לקיים הן בבית או באולם אירועים. זכרו כי בסופו של דבר מדובר באירוע שנועד לחגוג ולאחד בין משפחות, ועל כן לא משנה היכן תבחרו להפיק אותו – הדבר החשוב ביותר הוא להיות בחיק בני המשפחה והחברים, ולחגוג את היום המאושר.